תסמונת הניכור ההורי הוגדרה ע"י פרופסור ריצ'ארד גארדנר מארה"ב ב-1985, "כהפרעה המתרחשת בעקבות גירושין או פירוד, שבה הילד מפתח ניכור בוטה כלפי ההורה שאינו משמורן ומסרב ליצור עמו קשר".
גרדנר חילק את התסמונת לשלוש רמות: חמורה, מתונה וקלה – מתוך כוונה לקבוע את דרך הטיפול בבעיה ומתן פתרון לסוגיה מבחינה משפטית, לפי הרמה של התופעה במקרה נתון. שלושת הרמות נבדלות זו מזו בעוצמת הניכור, במידת התמיכה והעידוד של ההורה המסית ובאופי היחסים בינו לבין הילד.
ברמה הקלה והמתונה מצדד גרדנר בהשארת המשמורת בידי ההורה המשמורן (המנכר) ובקביעת דרכי טיפול מתאימות להדברת התופעה.
ברמת הניכור החמורה מצדד הוא בהתערבות טיפולית אגרסיבית בסנקציות משפטיות לרבות קנסות ועד העברת המשמורת להורה המנוכר ואף מאסר של ההורה המנכר.
ומהי רמת ניכור חמורה? פעילות מכוונת של ההורה המנכר לשם מטרה אחת – לנתק כל קשר, מכל סוג שהוא בין ההורה האחר לבין הילדים תוך שימוש בביקורתיות מופגנת ומהעלאת האשמות שווא.
הילדים, הנמצאים בקרבת ההורה המשמורן, חווים את פעילות ההורה המנכר כפעילות מגנה ותומכת וכתוצאה מכך, הם מפגינים עויינות קשה וביקורת חד צדדית, לה אין אחיזה במציאות. מבחינתם, ההורה האחר הוא התגלמות "הרע".
ההורה המשמורן לא רק שלא פועל למניעת התופעה, אלא הוא תומך בהצדקות שמספקים הילדים להתנהגותם ומגביר אותה. כתוצאה מכך חל ניתוק מלא ומוחלט בין הילדים לבין ההורה האחר והם אינם מוכנים לשום קשר עמו.
יודגש, כי ניתוק שכזה מעמיד את בריאותו הנפשית של הילד בסיכון גבוה ומעלה שאלות בדבר מסוגלותו ההורית של ההורה המסית.
במצב דברים זה, ההורה המסית אינו יכול לתרום להדברת התופעה, והניכור של הילדים לא ייפסק כל עוד הם חשופים להשפעתו של אותו הורה. לפיכך, טיפול משמעותי יכול להינתן ולהיות בעל ערך רב רק לאחר שהילד יוצא מהסביבה המזיקה ועובר לסביבה אחרת.
בתי המשפט נדרשים לתורתו של גרדנר ועושים בה שימוש בסכסוכי משמורת, במקרים של סרבנות קשר קשה בין ילדים להוריהם ואף הורו על הוצאתם של הילדים מידי ההורה המשמורן לסביבה אחרת ולעיתים אף על העברתם להורה המנוכר.
השימוש בדרך טיפול זו מצומצם למצבים חריגים בהם הפגיעה בילד מכוח היותו במשמורת ההורה המנכר עולה על הפגיעה שתיגרם עקב ההעברה הכפויה של המשמורת להורה המנוכר או לרשויות הרווחה..
תסמונת הניכור ההורי הוגדרה ע"י פרופסור ריצ'ארד גארדנר מארה"ב ב-1985, "כהפרעה המתרחשת בעקבות גירושין או פירוד, שבה הילד מפתח ניכור בוטה כלפי ההורה שאינו משמורן ומסרב ליצור עמו קשר".
גרדנר חילק את התסמונת לשלוש רמות: חמורה, מתונה וקלה – מתוך כוונה לקבוע את דרך הטיפול בבעיה ומתן פתרון לסוגיה מבחינה משפטית, לפי הרמה של התופעה במקרה נתון. שלושת הרמות נבדלות זו מזו בעוצמת הניכור, במידת התמיכה והעידוד של ההורה המסית ובאופי היחסים בינו לבין הילד.
ברמה הקלה והמתונה מצדד גרדנר בהשארת המשמורת בידי ההורה המשמורן (המנכר) ובקביעת דרכי טיפול מתאימות להדברת התופעה.
ברמת הניכור החמורה מצדד הוא בהתערבות טיפולית אגרסיבית בסנקציות משפטיות לרבות קנסות ועד העברת המשמורת להורה המנוכר ואף מאסר של ההורה המנכר.
ומהי רמת ניכור חמורה? פעילות מכוונת של ההורה המנכר לשם מטרה אחת – לנתק כל קשר, מכל סוג שהוא בין ההורה האחר לבין הילדים תוך שימוש בביקורתיות מופגנת ומהעלאת האשמות שווא.
הילדים, הנמצאים בקרבת ההורה המשמורן, חווים את פעילות ההורה המנכר כפעילות מגנה ותומכת וכתוצאה מכך, הם מפגינים עויינות קשה וביקורת חד צדדית, לה אין אחיזה במציאות. מבחינתם, ההורה האחר הוא התגלמות "הרע".
ההורה המשמורן לא רק שלא פועל למניעת התופעה, אלא הוא תומך בהצדקות שמספקים הילדים להתנהגותם ומגביר אותה. כתוצאה מכך חל ניתוק מלא ומוחלט בין הילדים לבין ההורה האחר והם אינם מוכנים לשום קשר עמו.
יודגש, כי ניתוק שכזה מעמיד את בריאותו הנפשית של הילד בסיכון גבוה ומעלה שאלות בדבר מסוגלותו ההורית של ההורה המסית.
במצב דברים זה, ההורה המסית אינו יכול לתרום להדברת התופעה, והניכור של הילדים לא ייפסק כל עוד הם חשופים להשפעתו של אותו הורה. לפיכך, טיפול משמעותי יכול להינתן ולהיות בעל ערך רב רק לאחר שהילד יוצא מהסביבה המזיקה ועובר לסביבה אחרת.
בתי המשפט נדרשים לתורתו של גרדנר ועושים בה שימוש בסכסוכי משמורת, במקרים של סרבנות קשר קשה בין ילדים להוריהם ואף הורו על הוצאתם של הילדים מידי ההורה המשמורן לסביבה אחרת ולעיתים אף על העברתם להורה המנוכר.
השימוש בדרך טיפול זו מצומצם למצבים חריגים בהם הפגיעה בילד מכוח היותו במשמורת ההורה המנכר עולה על הפגיעה שתיגרם עקב ההעברה הכפויה של המשמורת להורה המנוכר או לרשויות הרווחה..
פגישת ייעוץ
לא מתחילים הליך משפטי מבלי שבדקתם את זכויותיכם, להבין מה עומד לפניכם ובראש ובראשונה לבנות תכנית פעולה ממוקדת ואישית. לתיאום פגישת יעוץ פנו למשרדנו על ידי מילוי פרטים בטופס או בטלפון 050-9929428
פגישת ייעוץ 
לא מתחילים הליך משפטי מבלי שבדקתם את זכויותיכם, להבין מה עומד לפניכם ובראש ובראשונה לבנות תכנית פעולה ממוקדת ואישית. לתיאום פגישת יעוץ פנו למשרדנו על ידי מילוי פרטים בטופס או בטלפון 050-9929428
